משה פייגלין בנקודת הכרעה: האם מנהיג "זהות" נערך לקאמבק פוליטי דרמטי ב-2026?

הפוליטיקה הישראלית חווה טלטלות בלתי פוסקות, ובמרכז הבמה הציבורית של שנת 2026 ממשיך לבלוט אחד הקולות המרתקים והשנויים ביותר במחלוקת בימין הישראלי: משה פייגלין. מנהיג מפלגת "זהות" וחבר הכנסת לשעבר, הידוע בשילוב הייחודי של ליברטריאניזם כלכלי לצד לאומיות תקיפה, ממשיך לפעול במרץ רב כדי לעצב את סדר היום הציבורי. בשעה שקולות שונים קוראים לארגון מחדש של מחנה הימין, פייגלין ממצב את עצמו כאלטרנטיבה אידאולוגית ברורה המאתגרת את הממסד הפוליטי הקיים ומציעה חזון שונה לחלוטין לעתיד המדינה.

בין חירות אישית לריבונות לאומית: דרכו האידאולוגית של פייגלין

פייגלין החל את דרכו הציבורית הבולטת בתנועת "זו ארצנו" בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ובהמשך הוביל את מחנה "מנהיגות יהודית" בתוך מפלגת הליכוד. שאיפתו תמיד הייתה להציב אלטרנטיבה אמונית למנהיגות המדינה, מתוך הבנה כי השינוי האמיתי חייב להגיע מתוך מוקדי הכוח הפוליטיים. לאחר שעזב את הליכוד בעקבות דחיקתו לרשימה, הקים את מפלגת "זהות" אשר הציגה בשנת 2019 מצע פורץ דרך ששינה את כללי המשחק ומשך תשומת לב עצומה. המצע שילב בין דרישות לכלכלה חופשית ללא פיקוח ממשלתי, לבין תפיסות ביטחוניות חסרות פשרות המבוססות על זהות יהודית גאה.

המשנה האידאולוגית של פייגלין, שמשכה אליה קהלים מגוונים – החל מצעירים ליברטריאנים וחילונים לחלוטין ועד לציבור דתי-לאומי שורשי – מתמקדת במספר עקרונות יסוד קבועים:

• הפחתת מעורבות המדינה: ביטול רגולציות רבות, קיצוץ דרמטי במסים, ביטול מכסים והפרטת שירותים ממשלתיים מקיפים.
• אימוץ מודל חירות הפרט: תמיכה בלגליזציה מלאה של קנאביס, צמצום כוחם של משרדי הממשלה בחיי היום-יום והגנה על חופש הביטוי והקניין.
• ריבונות יהודית מלאה: הרחבת הריבונות הישראלית על כל חבלי הארץ, החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, פיתוח הר הבית וביטול מוחלט של קונספט שתי המדינות.

עמדותיו של פייגלין בשיח הציבורי הנוכחי: היכן הוא משפיע?

כיום, באמצע שנת 2026, פייגלין אינו מסתפק רק בפעילות פוליטית קלאסית אלא מתחזק אימפריה תקשורתית ורעיונית עצמאית. באמצעות ערוצי הדיגיטל שלו, פודקאסטים פופולריים ומאמרי דעה שבועיים, הוא מצליח להחדיר את מסריו לתוך הזרם המרכזי של השיח הפוליטי בישראל. השפעתו מורגשת במיוחד בתקופה זו, כאשר אזרחים רבים מחפשים פתרונות שורשיים ונועזים יותר למשברים הלאומיים והכלכליים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

כדי לעקוב אחר תכניו ועמדותיו של פייגלין בזמן אמת ולהבין את עומק השפעתו, ניתן לגשת למקורות הבאים:

• ערוץ הפודקאסט הרשמי: פלטפורמה בה הוא מנתח מדי שבוע אירועים אקטואליים מנקודת מבט היסטורית, פילוסופית ואימונית.
• תנועת "ישראל מחר": פלטפורמה רעיונית המפיצה ניירות עמדה מפורטים, עורכת מחקרים ומארגנת כנסים פומביים ברחבי הארץ.
• חשבונות ברשתות החברתיות: נוכחות חזקה במיוחד ב-X (טוויטר לשעבר), פייסבוק ויוטיוב, המאפשרת לו להגיב ישירות ובמהירות לאירועי השעה ללא תיווך תקשורתי.

מפת הדרכים הפוליטית: לקראת בחירות 2026 והלאה

בעוד המפה הפוליטית בישראל ממשיכה להתעצב מחדש לקראת האתגרים הבאים, שאלת התמודדותו של פייגלין מעוררת עניין רב בקרב פרשנים פוליטיים מובילים. הציבור הרחב תוהה האם יבחר להריץ מחדש את מפלגת "זהות" כמפלגה עצמאית עם מצע מעודכן, או שמא יבחר לבצע חיבורים טקטיים עם כוחות ימין אחרים כדי להבטיח ייצוג משמעותי בכנסת הבאה.

ההערכות הנוכחיות מצביעות על מספר תרחישים אפשריים לעתיד הקרוב:

1. ריצה עצמאית ממוקדת: פנייה ישירה לקהל הבוחרים הליברטריאני והלאומי המאוכזב מהמפלגות הגדולות, תוך שימת דגש על פתרונות כלכליים למשבר יוקר המחיה לצד קו ביטחוני נוקשה.
2. שילוב כוחות עם הימין הלאומי: יצירת בלוק טכני או איחוד רשימות עם גורמים בימין המזדהים עם דרישותיו הריבוניות והחלת המשילות הבלתי מתפשרת.
3. ביסוס כוח חוץ-פרלמנטרי: הרחבת כוחו הציבורי כ"מנטור אידאולוגי" ומנהיג רוחני-פוליטי המשפיע על מקבלי ההחלטות מבחוץ, מבלי להיכנס למגבלות המשמעת הקואליציונית המכבידה.

אין ספק כי החודשים הקרובים של שנת 2026 יהיו קריטיים לקביעת מסלולו של פייגלין, בעודו ממשיך לאתגר את מוסכמות הימין והשמאל בישראל כאחד ולסחוף אחריו אלפי תומכים נאמנים.